FANDOM


ערך זה עוסק באדם האמיתי. ייתכן שהתכוונתם לבן דמותו הבדיוני.


"תומס הוא הילד הנצחי! תומס מקבל איסור; מטבע הדברים, כמו כל הילדים כשנאמר להם לא לעשות דבר מה, הם רוצים להבין למה והם דווקא עושים אותו, ובכך מגלים."
— וילברט אודרי על הפופולריות של תומס (תרגום חופשי)


AwdryStroudAtHome

וילברט ויר אודרי (באנגלית: Wilbert Vere Awdry; ‏15 ביוני 1911 - 21 במרץ 1997) היה כומר אנגליקני, חובב רכבות וסוֹפֵר ילדים. הוא התפרסם בעיקר בשל יצירת "סדרת הרכבות" ודמויותיה, וכתב את עשרים וששת ספריה הראשונים בין השנים 1945 ו-1972. סדרת ספריו וסיפורים מקוריים רבים שכתב שימשו ליצירת סדרת הטלוויזיה "תומס הקטר וחברים" שיצרה בריט אולקרופט.

ביוגרפיה

וילברט ויר אודרי נולד ברומזי שבהמפשייר ב-15 ביוני 1911. אביו היה ויר אודרי ואמו הייתה לוסי לבית בורי. בין השנים 1933 ו-1936 לימד בבית הספר סנט ג'ורג' בירושלים. באותה השנה הפך לכומר אנגליקני ובשנת 1938 נישא למרגרט וייל, עמיתה לַהוראה מתקופתו בירושלים. בשנת 1940 החל לפעול בכנסיית סנט ניקולס שבקינגס נורטון, בירמינגהם, בה התגורר עד שנת 1946. בַּהמשך עבר לקיימברידג'שייר ושירת ככומר של כנסיות הכפרים אלזוורת' ונאפוול (1946 - 1953) וכוויקאר אמנת' (1953 - 1965). בשנת 1965 פרש מתפקידיו ועבר לעיר סטראוד שבגלוסטרשייר.

הדמויות שהעניקו לאודרי את פרסומו והסיפורים הראשונים בכיכובן נוצרו בשנת 1942 על מנת לבדר את בנו כריסטופר כשחלה בְּחצבת בְּגיל 2.5. הכומר אודרי לא תכנן לעשות דבר עם הסיפורים; לאשתו מרגרט, לעומת זאת, היו רעיונות אחרים. לאחר סוף מלחמת העולם השנייה יצאו הסיפורים לאור תחת הכותר "שלושת קטרי הרכבת". לאחר יציאת הספר לאור רצה כריסטופר צעצוע של גורדון, אבל לא ניתן היה להכינו. במקום זאת הכין אודרי צעצוע של קטר מכלים מחפצים שונים, צבע אותו כחול ונתן אותו לכריסטופר כמתנת חג המולד. כריסטופר נתן לַקטר את השם "תומס". אחר כך ביקש כריסטופר סיפורים על תומס, וסיפורים אלה יצאו לאור תחת הכותר "תומס הקטר", הספר השני והמפורסם ביותר של אודרי.

לאחר הספר "תומס הקטר" סיים אודרי לכתוב ספרים חדשים, אבל המשיך לאור הביקוש הגבוה. כשאודרי סיים את הכתיבה בשנת 1972 הגיעה "סדרת הרכבות" לעשרים ושישה כותרים. לימים הוסיף בנו כריסטופר לַסדרה שישה עשר ספרים נוספים, לרבות שני הספרים האחרונים שיצאו לאור לאחר מות אביו.

בנוסף לספרי "סדרת הרכבות" כתב אודרי ספרים אחרים, הן בִּתחום הסיפורת והן ספרי עיון, כגון הספר "בלינדה החיפושית" על מכונית אדומה וספר ההורות "ילדנו מתחיל להתפלל". כמו כן עָבַד עם פי. ג'יי. לונג על ספר עיון בנושא מסילת בירמינגהם-גלוסטר.

התלהבותו של אודרי סביב רכבות המשיכה מעבר ליצירותיו שיצאו לאור בכתב. הוא היה מעורב בְּעבודות שימור של מסילות רכבת ובנה מערכי דגמי רכבות אותם הציג בְּתערוכות ברחבי אנגליה. הכומר אודרי שימש כנשיא מסילת יער דין (Dean Forest Railway), ובשנת 1967 שונה שמו של קטר הקיטור "ג'י. בי. קילינג" מסוג "אוסטריטי" לכבודו.

בשנת 1957 הקליט וילברט את שני הסיפורים הראשונים מהספר "שלושת קטרי הרכבת" לְהפצת שמע על תקליט. הוא נכח בנסיעת השנה הארבעים של פליינג סקוטסמן והתראיין לַכתבה בַּנושא בְּרשת BBC בשנת 1968. לימים התראיין ל-TV-AM לצד רינגו סטאר בְּשידור הבכורה של סדרת הטלוויזיה. כעבור שנתיים נכתב אודותיו פרופיל בְּתוכנית רדיו ב-BBC Radio 4 על ידי בראיין סיבלי, שבַּהמשך כתב את הביוגרפיה עליו.

בשנת 1988 הוצג לַציבור דגם פרקוואר השני של אודרי בַּפעם האחרונה, והוא פורסם בְּרשת ITN News. אודרי הופיע שוב בְּרשת TV-AM לרגל 40 שנה ל"תומס" בשנת 1990. בְּמשך תקופה זו התמודד עם מספר מצבים קשים כגון בעיות בריאותיות, דיכאון ומותם של אשתו, של אחיו ושל חברו הקרוב טדי בוסטון. כעבור חמש שנה התראיין על ידי ניקולס ג'ונס לַסרט התיעודי "האיש מאחורי תומס הקטר", ששודר לראשונה ב-25 בפברואר 1995 ושודר בְּשידור חוזר ב-15 באפריל 1997 זמן מה לאחר מותו.

אודרי זכה להוקרה כשקיבל תואר "קצין מסדר האימפריה הבריטית" בשנת 1996, אך בתקופה זו החלה בריאותו להידרדר והוא לא יכול היה להגיע ללונדון. הוא הלך לעולמו בסטראוד שבגלוסטרשייר ב-21 במרץ 1997 בְּגיל 85. לפני מותו שימש כיועץ הטכני של בריט אולקרופט. בתו ורוניקה צ'יימברס מתגוררת כיום בביתו.

"איש הדת הרזה"

ערך מורחב: איש הדת הרזה
TheThinClergymanCGI

איש הדת הרזה בהנפשה ממוחשבת

וילברט אודרי הופיע בתפקיד עצמו בספרי "סדרת הרכבות" תחת הכינוי "איש הדת הרזה" (The Thin Clergyman). הוא הופיע לראשונה בְּהופעת קמע בַּספר "קטרים בעייתיים" ודיבר לראשונה בַּסיפור "עין תחת עין", מהספר "קטרי המסילה הקטנה". בנוסף הופיע בַּספר "דיוק הקטר האבוד" כאחד האנשים שחיפשו את דיוק, לצד איש הדת השמן (טדי בוסטון) והמפקח הקטן. ב"תומס וחבריו", הספר האחרון בַּסדרה, חגגה המסילה הצפון-מערבית את יום הולדתו המאה.

איש הדת הרזה הופיע גם ב"תומס הקטר וחברים" לראשונה בַּספיישל "אגדת (סודור של) האוצר האבוד", בו כיכב בְּהופעת קמע מיוחדת לרגל השנה ה-70. מאז הופיע בְּמספר ספיישלים ופרקים ודיבר לראשונה בַּפרק "עין תחת עין" מהעונה העשרים, בו מילא את תפקידו מהסיפור המקורי. בשתי הגרסאות האנגליות מדבב אותו רוב ראקסטרו (בעברית: ניר רון).

טריוויה

  • נכדיו של אודרי כינו אותו בְּחיבה "Granpuff" ("סבא" + "פִּיפָה") מאחר שהעשן מהמקטורת שלו נראָה דומה לְעשן של קטר קיטור. הכינוי שימש ב"סדרת הרכבות" בַּספר "דיוק הקטר האבוד" והפך לְכינוי החיבה של דיוק.
  • שמו של וילברט הוא הֶלְחֵם-בסיסים של שמותיהם של שני אחיו של אביו, ויליאם והרברט אודרי.
  • החברה הבדיונית "א.ו. דרי ושות'" והקטר וילברט נקראו על שמו.

גלריה

קישורים חיצוניים